מה עושים כש…
"הכלה שלי נפגעת מהעצות שלי."
לפני כל עצה, לשאול אם היא רוצה לשמוע – ולקבל גם "לא" בחיוך.
1
מה יכול להיות שקורה?
- ייתכן שהיא עדיין בונה את הביטחון שלה כאמא, ואז כל עצה עלולה להישמע לה כמו "את לא מספיק טובה".
- יש לה אמא משלה, ואולי היא כבר מקבלת עצות משם. עוד קול – זה הרבה.
- היא לא מכירה אותנו כמו הבן שלנו. מה שאצלנו נשמע דאגה, עלול להישמע אצלה כביקורת.
- ההמלצות היום שונות ממה שהכרנו, והיא כנראה קראה עליהן הרבה יותר מאיתנו.
2
מה לא כדאי לעשות?
- לא להעביר את העצה דרך הבן: "תגיד לה ש..." זה מעמיד אותו בין הפטיש לסדן.
- לא לתקן אותה מול הילדים או מול אנשים אחרים.
- לא להגיד "בזמננו" – שתי המילים האלה סוגרות כל שיחה.
3
מה אפשר לנסות?
- לשבח קודם, ובאמת: משהו קטן שהיא עושה טוב. אחרי זה לרוב קל יותר להקשיב.
- להפוך עצה לשאלה: "מה ממליצים היום על...?" – ולפעמים ללמוד משהו חדש.
- אם באמת חשוב לנו לומר משהו, לומר את זה פעם אחת, בארבע עיניים, בקצרה.
- לתת לה להיות המומחית על הילדים שלה. לשאול אותה: "איך את מרגיעה אותו כשהוא ככה?"
4
משפט שאפשר לומר
משפט שאפשר לומר
"את אמא נהדרת. אם פעם תרצי לשמוע מה עבד אצלנו – אני כאן, ואם לא, גם טוב."
כלהעצותביקורתחמותגבולות
כדאי לקרוא גם

יחסים עם הילדים 3 דק׳ קריאה
איך לתת עצה בלי לגרום לילדים להתגונן
יש לנו ניסיון, ולפעמים באמת יש לנו מה להציע. השאלה היא איך אומרים את זה כך שהילדים ישמעו, ולא יסגרו את הדלת.

יחסים עם הילדים 3 דק׳ קריאה
"בזמננו לא עשינו ככה" – ומה עושים עם הפער?
הרבה דברים באמת היו שונים. אבל יש הבדל בין לחשוב לבין לבטל – ויש דברים שרק סבא וסבתא יכולים להביא לעולם המהיר של היום.

יחסים עם הילדים 4 דק׳ קריאה
מעורבות או התערבות – איפה עובר הגבול?
מעורבות אומרת "אני כאן". התערבות אומרת "אני אחליט". אותה אהבה, תחושה שונה לגמרי – ושאלה אחת קטנה שמשנה את השיחה.